ריקשות: תחבורה הודית מסורתית

נסיעה אל הודו זה אומר עולם שלם של רגשות ותחושות שונות. הפעם נדבר על התחבורה המסורתית שלהם, ה ריקשות. אמנם נכון שבעבר נעשה בהם שימוש ידני, כלומר, אדם היה אחראי על הובלת רגליים אחר ודחיפתו זו. כרכרה קטנה עם מעט גלגליםבמיוחד באזור כלכותה, כיום אנו יכולים למצוא ריקשות מודרניות יותר או מוניות אופנוע ברחבי הודו. ובכן, למקרה שלא ידעת, מסורת הריקשה מתארכת כבר כמה מאות שנים וזו הייתה הדרך בה רבים מההינדים התפרנסו, אולם לפני כמה שנים, דרך זו של הובלת אנשים (הדרך המסורתית, לא זו המודרנית) נאסרה בחלקה על ידי הממשלה מכיוון שהרשויות סבורות שאתה עובד מעבודה שמכפיש את תושבי הכפר. כרכרות אלו, שנחשבו מאז ומעולם לסמלי העיר, הוסבו במשך זמן מה כדי להוליד את האופניים החדשים של הריקשה.

ריקשה 1

ההודעה על איסור הובלה זו זה לא חדש, מכיוון שרשויות אחרות עשו זאת מאז 1976. אבל כנראה שהוואלש (נהגי ריקשה), הפעם אם הם צריכים לדאוג, כי הפחד שלהם הופך למציאות. ראוי להזכיר כי בחודש מרץ השנה, יצרנית הרכב ההודית טאטה מוטורס הציגה לשוק את המכונית הזולה ביותר בעולם במחיר של 1.918 דולר והיא תחל למכור החל מחודש יולי השנה. תגובת המקומיים הייתה מחאה; זו הסיבה למכירה של טאטא נאנו יש עיכוב של שישה חודשים. ללא ספק הנהגים והמוניות של מכוניות הננו יהיו התחרות הישירה של הריקשות.

ריקשה 2

מסיבה זו, מיקום מפעל הייצור כבר לא יהיה באזור בנגל אלא באזור גורג'אט, הממוקם במערב הודו, שם יופקו 350.000 יחידות ועוד באוטרנקנד שממנו יצאו 60 אלף יחידות בשנת 2009 .

ריקשה 3

העימות בין המודרניות למסורתית תמיד יש השלכות חברתיותאם מוסיפים לכך את המשק כהשפעה מזיקה עבור חלקם ומועילים לאחרים, יש רק דרך אחת החוצה; דיאלוג, כהשתקפות אמיתית של פתרונות אלטרנטיביים על ידי ממשלת הודו.


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*