מוסיקה עממית סינית

מוסיקה עממית סינית יש לו היסטוריה ארוכה ומסורת. בחברה השבטית הפרימיטיבית של לפני 4000-5000 שנה הופיעו ריקודים ושירים פרימיטיביים. עם הגיע הזמן לשליטת העבדים של שושלות יין וג'ואו, התרבות המוסיקלית כבר הייתה מפותחת למדי. בחברה הפיאודלית שנמשכה יותר מ -2000 שנה, המוזיקה השיגה התפתחות מתמדת.

בהיסטוריה הסינית היו כמה תקופות של שגשוג של התרבות המוסיקלית. הטאוקסון (טרקוטה אוקרינה), שריקת העצם והשיקינג (פעמוני אבן) בעת העתיקה הנידחת, ביאנג'ונג (סט פעמוני הארד) של תקופת האביב והסתיו ותקופת המדינות הלוחמות, רואנשיאן (כלי נגינה מיתרי) שושלת האן, כמו גם כלי הנגינה הנפוצים ביותר כיום כמו פיפה וגוז'נג (כלי נגינה מיתרים) מעידים על התפתחותה.

המוסיקה העממית הסינית היא חלק חשוב בתרבות המסורתית של האומה הסינית, המשקפת את רוחה, הרגשתה, רצונה, כוחה, האשליות והמרדף אחר האומה הסינית. הוא מורכב למעשה מארבעה חלקים: מוזיקת ​​חצר, מוסיקה של אנשי אותיות, מוזיקה דתית ומוסיקה פופולרית. בתקופות עכשוויות התפשטה המוזיקה העממית הסינית לאירופה, ארצות הברית ואוסטרליה, והפכה בהדרגה לגשר וקשר לחילופי תרבויות בין סין למדינות זרות.


היה הראשון להגיב

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*