גרנאדה הוא אי קטן וחלק מהאנטילים, שנמצא צפונית לטרינידד וטובגו, צפונית מזרחית לוונצואלה, ומדרום לסנט וינסנט והגרנדינים.
את האטרקציות שלה ניתן לראות במגוון אינספור חוברות טיולים וכתבי עת: רחצה במפל מים, צלילה, גלישה ושייט, כמו גם רכיבה על אופני הרים וסיורים רגליים בלב גרנדה.
השפה הרשמית היא אנגלית בגרנדה, אם כי התושבים דוברים גם תערובת של שפות קריאוליות-אנגלית וצרפתית-אפריקאית, המכונה רשמית 'פאטואה' או 'פאטווה'.
מדינת גרנדה מכילה את שלושת האיים העיקריים של גרנדה, קאריאקו ופטי מרטיניק, ומספר איים קטנים. כי האיים נמצאים על הגבול בין השניים.
לרבים מהפסטיבלים הנחגגים כאן מקורם דתי, אך הושפעו גם מתרבויות אחרות. לקרנבל, למשל, שורשיה בגרמניה כחגיגה סוערת לפני תחילת חג הפסחא. הציבור בגרנדה אימץ את החגיגה הזו, שהציעה גם לעבדים הסחת דעת מימיהם האפורים.
השימושים והמנהגים התפתחו ממגוון הצבעים של קבוצות אוכלוסייה שונות. את ההשפעה האפריקאית ניתן לראות גם בריקודים ובמוזיקה, שם מקצב התופים ממלא תפקיד מוביל. עבדים שחורים הורשו לנגן בתופים, אז הורכבו סיפורים שפורסמו מדור לדור והם עדיין חיים במסורת.
מסורת דומה היא של אלתור: הזמר צריך להמציא מילים חדשות מלחן סטנדרטי. בשל שורשיו האפריקאים שירת הקליפסו שייכת לקיבוץ האופייני של המוסיקה של גרנדה. אבל היזהרו: אל תתבלבלו עם ריקוד הקליפסו האופנתי באותו שם.
מוסיקה בגרנדה פשוט קיימת: היא נשמעת ממכשירי קשר, מחנויות, ממכוניות - בין אם זה קליפסו, רגאיי או סוקה. ברוב המלונות יש להקות פלדה ורקדני לימבו לבידור בערב. וכמובן, בימי ראשון המקומיים אוהבים לשיר בכנסייה.